בית אבות סיעודי מוציא מדיכאון

בית אבות סיעודי מוציא מדיכאון

חפש מרכז
צור קשר
קטגוריות ראשיות
בית אבות סיעודי מוציא מדיכאון
בית אבות סיעודי מוציא מדיכאון
בתי אבות סיעודיים ורגילים השתפרו הרבה משנים האחרונות, עם חדרים גדולים יותר, פעילויות כמו גידול חיות מחמד, ואפילו גנים. ובכל זאת, לקשישים רבים, המעבר לבית אבות מייצג את סוף הדרך ואובדן העצמאות. זה כביכול המקום שאתה הולך למות בו.

מחשבות מסוג זה עלולות להוביל לדיכאון, הנעות בין מתון עד כרוני. למרות שכיחותה, לא הרבה זקנים דיירי בתי אבות סיעודיים יודו בגלוי שהם נמצאים בדיכאון. במקרים רבים, המשפחה והצוות הטיפולי חייבים לחפש סימני אזהרה, אשר יכולים להיות עדינים: אבא לא ממש פטפטן וחברתי כפי שהיה פעם. אמא לא באה לארוחות.

דיכאון לעתים קרובות אינו מאובחן ואינו מטופל - או שמתייחסים אליו כחלק "נורמלי" של תהליך ההזדקנות. סימני הדיכאון יכולים לשקף את הסימנים של דמנציה ובעיות התמקדות וריכוז. אבחון דיכאון באנשים מבוגרים עשוי להיות קשה.

קנת סאקויה, פסיכיאטר גריאטרי מממפיס, טנסי, אומר שיש להגיע לשורשי הדיכאון: "דיכאון יכול להיות סיבה ביולוגית או גורם פסיכולוגי" יש שנתאים למטופל הסובל מדיכאון תרופות או טיפול פסיכולוגי או גם וגם, מה שיגרום לטיפול יעיל יותר. לדוגמא, ד"ר סאקויה אומר ש50% מהאנשים שלקו בשבץ מפתחים דיכאון. הוא הסביר כי שינויים במוח הנגרמים על ידי מחלת האלצהיימר, כגון ירידה בזרימת דם, יכולים לגרום לסוג של דיכאון. אם הסיבה הוא גורם ביולוגי כגון זה, תרופה עשויה להיות יעילה יותר מטיפול פסיכולוגי כי זה מתייחס לחוסר האיזון הכימי בגוף.

מצד שני, אם הדיכאון הוא קל ונגרם על ידי גורמים פסיכולוגיים, כגון חסך חברתי, טיפול פסיכולוגי יכול להיות מועיל יותר. "קשישים חולים לעתים קרובות אומרים, שהם עברו כבר את הזמנים הטובים ביותר של חייהם" על פי ד"ר סאקויה, "הם נאלצו לעבור מהבית ומרגישים כאילו אין להם יותר בשביל מה לחיות". אנשים אלה יכולים להפיק תועלת מלדבר עם מטפל מקצועי, כמו גם לשנות את אורח חיים: להתחבר עם אנשים, להתגרות, לעסוק בפעילות גופנית ובתחביבים.

עירוב המשפחה בפגישות טיפוליות יכול להיות מועיל. "זה תלוי במטופל," אומר ד"ר סאקויה "הרוב לא יבואו ללא משפחתם". אבל איזה תפקיד קרוב המשפחה צריך לשחק: משתתף פעיל או מאזין פסיבי? "הם נמצאים שם כמשקיפים" הוא אומר, "זה לא טיפול משפחתי מסורתי. המשפחה רק צריכה למתוך".

ד"ר סאקויה בדרך כלל עוסק במשפחה בסוף הפגישה, ומדבר איתם רק כאשר הם ביקשו במהלך הפגישות. אחר כך, המשפחה יכולה לעזור ליישם את תכנית הטיפול, כגון להזכיר את המטלות, להצטרף לקבוצה בבית האבות או לטיול בחוץ כל יום.

כמה דרכים אחרות לעזור בטיפול בדיכאון היקירים, לדברי ד"ר סאקויה:
לעודד אינטראקציה חברתית. לקבץ סביב יקירכם אנשים אחרים בעלי תחומי עניין וחוויות חיים דומים כחלק מהטיפול. בתי אבות מספקים שפע של הזדמנויות לחברויות וקשרים אישיים.

לעזור ליקירכם למצוא תחביב. שעמום וחוסר התכלית בחיים יכולים לתרום לדיכאון. תחביב כמו גינון או משחק קלפים מהווה גירוי, שומר על המוח פעיל ומעודד את האינטראקציות עם אנשים בעלי דעות דומות. ברוב בתי האבות תלוי לוח יומי של פעילויות עם מגוון רחב של תחומי עניין ורמות יכולת.

לדבר בגלוי. האהוב שלך רוצה לדבר, אבל אולי לא יודע איך להתחיל את השיחה. להעלות נושאים רגשיים ולפתוח את הדלת לשיתוף רגשות, אבל לא להכריח אותו. יקירך ירצה גם לדבר עם מישהו שהוא מרגיש איתו נוח חוץ ממך , כמו מטפל או אחות שעימם נוצר קשר מיוחד או שכן שהפך לחבר מהימן.

לשפר את הסביבה. להפוך את החדר לכזה, שיקירך ירגיש כמו בבית, מה שעשוי לשפר את מצב רוחו. להוסיף נגיעות אישיות כמו צמחים, מזכרות אהובות, ריהוט נוח ותמונות משפחתיות - כל מה שהופך את המרחב להרגיש כמו בבית.

לעודד פעילות גופנית. גם לפעילות גופנית מתונה כמו הליכה יש יתרונות פסיכולוגיים. חפש פעילויות המבוססות על היכולות הפיזיות של יקירך. גם זקנים בעלי מגבלות פיזיות יכולים לעשות פעילות כמו לצאת החוצה וליהנות מהאוויר והאור הטריים.

ודא שכל התרופות נלקחות כפי שצריך. גם אם יקירכם מתחיל להרגיש יותר טוב, אנא ודא שהוא לוקח את כל התרופות שנרשמו לו, עד שהרופא נותן אישור להפסיק.
כל הזכויות שמורות לעמל ומעבר | מפת האתר