דוגמה לשימוש במודל פסיכולוגי להענקת משמעות אחרת לזקנה

תאורית הצרכים של הפסיכולוג אברהם מאסלו מסדרת את הצרכים האנושיים החל מהבסיס הרחב,
עד לצרכים העליונים בפסגת צורת הקיום האנושי. בתחתית הפירמידה קיימים צרכי חסך, ובראשה
צרכי גדילה. על פי התאוריה, אנו פועלים כדי למלא חסך מסוים בדברים שהם חיוניים לקיומו הפיסי
והפסיכולוגי של האדם. כאשר האדם חופשי מלספק את צרכי החסך, מופיעים מניעי הגדילה, אשר
אינם חיוניים לעצם קיומו של האדם, אבל מספקים לו את התוכן שבשבילו כדאי לחיות.
מודל זה משמש אותנו להדגמת כוונתנו בחזון שלנו: להציע משמעות אחרת לזיקנה ומשבר, כאשר
המשמעות האחרת נמצאת בשלבים הגבוהים של הסולם, מעבר לצרכים הקיומיים והחברתיים.
 
כל אחת מהקבוצות של עובדינו, מהמטפלים ועד להנהלת החברה, נפגשות בתאוריה בשני מישורים:
הראשון הינו מישור אישי שלהם והשני הוא מישור הלקוחות להם הם מגישים את השירות -  בהתאם
לגישתנו, הגורסת כי לא נוכל להציע לאחרים את מה שאין בנו.
 
כך למשל בעבודה עם המטפלות אנו מתייחסים לקשישים בצורך שלהם למצוא משמעות בשלב זה
של חייהם בסיכום וסגירת מעגלים, מעבר לצרכים הבסיסיים המסופקים על ידי הטיפוליים הסיעודיים.
באותה הזדמנות אנו מתייחסים גם למשמעות של תפקיד המטפלת עבורה עצמה, מעבר לצורך החיוני
של פרנסה.
 
המודל מומחש על ידי דוגמאות לכל שלב ושלב והתנסויות במשחקי תפקיד ובאיתור החזקות והחולשות
של כל איש צוות הרלבנטיות לכל אחד מן השלבים.