פיתוח תרבות ארגונית בוגרת וענינית באמצעות שילוב מודל "בוגר-הורה-ילד".
כאשר הקשר עם הלקוחות הינו אינטנסיבי ונוגע בתחומים רגישים, ישנה חשיבות רבה ביותר להתמקדות
בשיפור התקשורת הבינאישית. עבודה מתמשכת זו מלווה אותנו בכל עת ובמסגרות שונות: מנכלים,
מנהלים ועובדים – בין מנהלים לכפיפיהם ובין עמיתים.
עם השנים מצאנו כי ההבחנה בין התנהלות בוגרת ועניינית לבין התנהלות המונעת על ידי אגו הינה אחד
הכלים המועילים ביותר לשיפור התקשורת הבין אישית, ולכן אימצנו את אחד המודלים הפשוטים
והיעילים בתחום, מודל של הורה-בוגר-ילד של ד"ר תומס א. הריס.
על פי מודל זה, בכל אדם ואדם ובכל גיל קיימים שלושה מרכיבי אישיות:
מרכיב "ילדי" (שאינו "ילדותי") מרכיב "הורי" ומרכיב "בוגר".
ניתן לפתח מודעות לתקשורת הבינאישית על ידי התבוננות וזיהוי מתמיד של קשת ההתנהגויות הללו.
המרכיב ה"ילדי" שבנו נותן ביטוי לספונטניות, להתלהבות, ליצירתיות, מצד אחד ומהצד
האחר – לתחושות הפחד,חוסר הישע, תלותיות, מרדנות, חוסר התחשבות, חשיבה לטווח
קצר ועוד.
המרכיב ה"הורי", שבנו נותן ביטוי ללמידה החברתית/תרבותית, לאחריות,
לחשיבה לטווח ארוך, לסמכותיות,למוסר – מהצד האחד ומהצד האחר – לשיפוטיות,
ביקורתיות, דאגנות ועוד. הוא פועל פעמים רבות על פי המונחים של "צודק ולא צודק".
ניתן להבחין כי כאשר צד אחד נוהג כהורה, הצד האחר "הופך" במהרה ל"ילד" ולהיפך,
המרכיב ה"בוגר" נותן ביטוי, הן בדרך המחשבה, הן בעמדה והן בדפוסי ההתנהגות,
לתפיסה עניינית של המציאות. הוא יודע להתייחס הן למצבים הרגשיים,
(מבלי להיות מופעל על ידיהם), והן לשיקולים הגיוניים. הוא מבחין בין פתרון לטווח קצר ובין
תכנון לטווח ארוך. הוא מעריך מצבים בכלים של "מחיר ורווח" ואינו פועל על פי שיפוט של
"צודק ולא צודק".
באמצעות עבודה עם מודל זה בישיבות צוות וסדנאות ברמת מנהלי תחומים, מנהלי סניפים ובתי סיעוד,
עובדי משרד ומטפלים-ידידים הפכו התפקידים והמודל לחלק מהשפה היום יומית הארגונית שלנו,
ומסייעים מדי יום בשמירה על תרבות תקשורת בוגרת בתוך החברה ומול לקוחותיה.
