מתוך למידה ארוכת שנים, התבוננות ומחקר, הבחינו חוקרים ואנשי מדע כי ניתן להצביע על כמה שלבים בתהליכי מעבר ושינוי של אנשים. הזקנה היא אחד מן המעברים האלה. אלה הם חמשת השלבים בתהליך המעבר:
א. חששות ודאגות
בשלב הראשון של השינוי/המעבר, במצב שיש בו הרבה אי-ודאות, אדם פוגש ומבטא חששות ודאגות. הוא מרגיש לקראת מה הוא הולך, אך אינו מכיר זאת מקרוב ולכן חושש מאד. מופיעות כאן חרדות, הדחקה והכחשה. לעיתים קוראים לשלב זה שלב ההדחקה וההכחשה.
ב. כעסים
מתוך החששות והדאגות, וכשכבר אי אפשר לברוח מהמציאות ומהשינויים, עולה התנגדות המלווה בהאשמה של האחרים: מטפלים, בני משפחה, מקבלי החלטות וכו'. קיימות תחושות חזקות של אי-אמון וכעס.
ג. מיקוח והפרדה
לגל הראשון של הכעסים מתלווים מרכיבים נוספים. מתוך אי הרצון לאבד את מה שהיה מוכר, ידוע ובטוח, עולים רעיונות והצעות איך אפשר אחרת. מחפשים חוות דעת שונות וכיוון אחר. לא תמיד ההצעות עומדות במבחן המציאות. מנגנון ההפרדה בודק מי איתי ומי נגדי. אנשים נוטים בשלב זה לראות את המציאות בצבעי שחור-לבן.
ד. קבלה פסיבית
עם הכאב והקושי מתפתח שלב נוסף – תחילת ההשלמה. לעיתים ההשלמה מלווה בתחושת ויתור, קושי ואפילו דיכאון. יש פה קבלה פסיבית של השינוי, מעין הסכמה ללא התלהבות.
ה. קבלת השינוי
בשלב החמישי והאחרון נוכל לראות יותר קבלה, שאינה רק השלמה פסיבית. נראה רגיעה והתחזקות של הבטחון העצמי. האדם לוקח אחריות למצבו ואינו מאשים את הסביבה כמו בשלבים קודמים. ניתן לראות הרבה יותר שיתוף פעולה. האדם בשלב זה של השינוי יוכל לזהות ולהודות גם בנקודות אור שיש במצב החדש.
בכל שלב חשוב לשים לב לסימנים של השלבים האחרים, כיוון שלא תמיד מבחינים בהם בבירור.
