מהי גמלת הסיעוד?

מהי גמלת הסיעוד?

חפש מרכז
צור קשר
מהי גמלת הסיעוד?
מהי גמלת הסיעוד?
גמלת הסיעוד (או חוק הסיעוד) היא זכאות אותה מעניק הביטוח הלאומי לקשישים תושבי ישראל אשר הגיעו לגיל הפרישה, ונמצאו כזקוקים לעזרה כלשהי בביצוע פעולות היומיום, כגון: הליכה, מקלחת ולבוש. הביטוח הלאומי מעניק את הסיוע באמצעות שעות שבועיות הממומשות ע"י מטפלים מטעם חברת הסיעוד אשר נשלחו על מנת לסייע באותן פעולות שנמצאו כקשות לפעולה. 
על מנת להיות זכאי לאותה גמלה, על הקשישים לעמוד במספר תנאי סף של הביטוח הלאומי.

קריטריוני הסף של הביטוח הלאומי:

  1. להיות תושבי ישראל שהגיעו לגיל פרישה- נשים מעל גיל 62, גברים מעל גיל 67.
  2. רף ההכנסות- כל ההכנסות של הקשיש (וגם של בן/בת הזוג) נלקחים בחשבון. בהגשת התביעה יש לצרף דוחות המעידים על ההכנסות הקבועות של מגיש התביעה ובן/בת הזוג. רף הכנסות גבוה (לדוגמה: זוג, מעל 23000 ₪ בחודש ) מהווה פסילת זכאות.
  3. כפל קצבאות- ישנם קשישים המקבלים קצבאות שונות מהביטוח הלאומי ולעיתים יצטרכו לבחור באחת מבין הזכאויות הנ"ל. קצבה בולטת הפוסלת קבלת גמלת סיעוד היא שירותים מיוחדים. בכל אופן,  אין המדובר על קצבת זקנה, שאינה פוסלת זכאות לגמלת סיעוד!
  4. מגורים- על מגיש התביעה להתגורר בביתו או בדיור מוגן אך לא במוסד סיעודי.
  5. מידת הנזקקות- להמצא כזקוקים לעזרה במידה רבה במבחן התלות.

מהו מבחן התלות?

כאשר מגישים טפסים לביטוח הלאומי לתביעה לגמלת סיעוד, המוסד שולח מעריך/ה על מנת שיקבע האם הקשיש מסוגל לבצע לבדו פעולות יומיום, כגון: ללכת, להתלבש, להתקלח, לאכול וגם יכולתו לשלוט על הסוגרים. 

בנוסף, מתבצעת גם הערכה על מצבו המנטלי והאם קיימת סכנה בהשארתו של הקשיש לבדו בביתו ללא השגחה. הערכה זאת מתבצעת ע"י בדיקה קפדנית של המסמכים הרפואיים הנלווים לתביעה.

בסיום הבדיקה מתבצע סיכום ומוחלט האם הקשיש הגיע לרף הנדרש על מנת להיות זכאי לגמלת הסיעוד ובאיזו מידה. 

ישנן 3 רמות של עזרה:

רמה 1 - מי שתלוי במידה רבה בעזרת הזולת ברוב פעולות היום יום, וכן מי שזקוק להשגחה 
זכאי לגמלת סיעוד בשווי 9.75 שעות טיפול שבועיות.
רמה 2 - מי שתלוי במידה רבה מאוד בעזרת הזולת ברוב פעולות היום יום ברוב שעות היממה 
זכאי לגמלת סיעוד בשווי 16 שעות טיפול שבועיות (למי שמעסיק מטפל/ת זר/ה)  או 19 שעות טיפול שבועיות למי שמעסיק מטפל/ת ישראלי/ת.
רמה 3 - מי שתלוי לחלוטין בעזרת הזולת בכל פעולות היום יום בכל שעות היממה, וכן מי שזקוק להשגחה מתמדת 
זכאי לגמלת סיעוד בשווי 18 שעות טיפול שבועיות (למי שמעסיק מטפל/ת זר/ה)  או 22 שעות טיפול שבועיות למי שמעסיק מטפל/ת ישראלי/ת.

תוספת שעות טיפול שבועיות לניצולי שואה

לקשישים שאובחנו ברמת תלות 2 או 3 (16 שעות שבועיות ומעלה) ומוכרים כניצולי שואה, קיימת זכאות לתוספת של 9 שעות טיפול שבועיות ע"י הקרן לרווחת ניצולי השואה.
האם ניתן לא להבדק ע"י מעריך של הביטוח הלאומי?
ישנם מטופלים להם לא ישלח מעריך ותנתן זכאות באופן אוטומטי:
  1. קשישים בעלי תעודת עיוור הגרים לבדם.
  2. קשישים מעל גיל 90 המאובחנים ע"י רופאים גריאטרים כזקוקים לעזרת הזולת.
  3. קשישים אונקולוגים המקבלים טיפול כימותרפי.
  4. קשישים לאחר ניתוחים/שברים אורתופדים הגורמים לירידה בתפקוד.
  5. קשישים הסובלים ממחלות כרוניות הגורמות לירידה בתפקוד, כגון: חולי דיאליזה.
עם זאת, לעיתים הזכאות לגמלת הסיעוד במצבים אלה הינה זמנית ולצורך הארכתה יהיה צורך בבדיקה מחודשת (מתייחס בעיקר לסעיפים 3-5).
בנוסף, לעיתים תנתן זכאות אוטומטית בשל המצבים הבאים אך היא תהיה נמוכה בעיני הקשיש. לצורך קבלת זכאות גבוהה יותר יהיה צורך לפנות לביטוח הלאומי לבקשת החמרת מצב ואז תתחייב בדיקה ע"י מעריך מטעם המוסד.

החמרת מצב:

במידה וחלה החמרה במצב הקשיש או שניתנה זכאות אוטומטית (ללא בדיקה) אך היא אינה מספקת את הקשיש, ניתן לפנות למוסד לביטוח הלאומי בבקשת החמרת מצב. לאחר קבלת התביעה יגיע מעריך לבדוק הקשיש ולהעריך מחדש את רמת הנזקקות שלו/רמת התלות שלו באחר.

כיצד מגישים תביעה לביטוח הלאומי?

את הטפסים ניתן להוריד מהאתר של המוסד לביטוח לאומי תחת השם "תביעה לגמלת סיעוד". יש למלא טפסים אלה ולצרף אליהם:
  1. דוחות רפואיים עדכניים המעידים על מצב הקשיש.
  2. דוחות המעידים על ההכנסות של הקשיש (ובת הזוג): תלושי פנסיה, הכנסות משכירויות וכו'. אין הכוונה בהכנסות מקצבאות אותן משלם הביטוח הלאומי.
לאחר מילוי הטפסים וצירוף המסמכים הנלווים, ניתן לגשת לתיבות השירות של הביטוח הלאומי, להכניסם למעטפת שירות כחולה ולשלשל פנימה לתוך התיבה.


לוגו אתר בטעינה
כל הזכויות שמורות לעמל ומעבר | מפת האתר