לטפל במטפל

לטפל במטפל

חפש מרכז
צור קשר
לטפל במטפל
לטפל במטפל
מאת : לילך ברייטמן - עובדת סוציאלית ומנהלת סניף עמל ומעבר תל אביב
ב"עמל ומעבר" מצמצמים את הפער בין התיאוריה למעשה. למרות שהספרות המקצועית מדגישה את ההשענות על המטפל העיקרי שהינו לרוב בן הזוג, המערכות הפורמאליות- חקיקה ומשרדי ממשלה, מתייחסים מעט מאד, אם בכלל, למטפל הזקוק אף הוא לתמיכה מעשית, רגשית ונפשית. עבודתה של לילך ברייטמן, מנהלת סניף עמל ומעבר בתל אביב, עושה צדק עם בן הזוג של החולה הסיעודי, זה שמקדיש את כל כולו למטופל, ומוגדר כ"מטפל העיקרי" ומעלה מספר המלצות כיצד ראוי לסייע לו. נקודות עיקריות העולות מעבודתה של לילך ברייטמן במסגרת החוג לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב.

מאפייני גיל הזיקנה

אחד המאפיינים הבולטים של גיל הזקנה הוא הירידה במעורבותו ופעילותו של הקשיש המתבטאת בהתכנסות עצמית ככל שהגיל עולה. בשלב זה של חייהם, קשישים פסיביים יותר ומתקשים ליזום ולפעול על מנת לשפר במידה ניכרת את איכות חייהם. הביטויים האופייניים הם חוסר יוזמה לטווח ארוך, התמקדות בעתיד הקרוב ובצרכים המידיים ומעבר משליטה אקטיבית לפסיביות דומיננטית. כאשר מעבר למורכבות ולקושי הכרוכים בהסתגלות לזקנה כשלעצמה, הקשיש נדרש להתמודד עם מחלה כרונית של בן הזוג ולטפל בו, הקושי מועצם עוד יותר.

הטיפול בבן זוג חולה

בקרב חולים החיים עם בן זוג, בן הזוג הוא, כמעט תמיד, האדם הראשון המספק את התמיכה הרגשית והטיפול האישי הנרחב והמקיף ביותר לחולה. בני הזוג לוקחים על עצמם את תפקיד הטיפול בבן זוגם החולה מתוך הכרה שזו מחויבות שנגזרת מעובדת היותם נשואים לו או משום שהם יודעים שאין מי שיעשה זאת מלבדם. ניתן גם לומר כי בני הזוג לוקחים על עצמם את תפקיד המטפל העיקרי על מנת להימנע מאי הנוחות המתלווה להפרת הציפייה החברתית מהם להיות אחראים על בני זוגם.

התמודדות עם מחלה כרונית של בן זוג- משמעויות והשלכות

התמודדות עם מחלה כרונית משמעה התמודדות רציפה, לאורך זמן, בסדרת מצבים קריטיים. בני זוג המטפלים בבן זוגם, עוברים תהליכים מעוררי דחק, בעיקר משום שהם שרויים במחיצת אובדנים צפויים. מקצת האובדנים הצפויים הם אובייקטיביים כגון: איום המוות המתקרב, פגיעה בבריאות ובשלמות הגוף, פגיעה בהכנסות ובביטחון הכלכלי, אובדן הפעילויות המשותפות וכדומה, ומקצתם סובייקטיביים כגון האיום על יציבות ההישגים, על הביטחון הרגשי, על היכולת להמשיך בשגרת החיים, אובדן החוויה של חיבה, משוב חיובי והוקרה מבן הזוג החולה, תמיכה רגשית וכדומה. לא רק הצטברות לחצים ודחק עלולה ליצור משבר בחיי הפרט אלא גם תפיסת הארוע כמאיים. היכולת לעמוד במצבי דחק, שונה מאדם לאדם ונגזרת מההערכה הסובייקטיבית כלפיו, הן לגבי חומרתו והן לגבי היכולת להתמודד עימו.

"המחיר" הרגשי, הכלכלי והפיזי שהמטפל העיקרי משלם

תפקיד המטפל העיקרי הנו תפקיד תובעני וקשה ביותר היוצר נטל רגשי, פיזי וכלכלי. בן הזוג נאלץ להתמודד עם צרכים עולים מצד החולה, עם התנהגויות מטרידות, הגבלות בפעילות פנאי, הפרה של הפרטיות מחסור בתמיכה וכדומה. בפני המטפל, החי בצל המחלה הגופנית מוצב אתגר שמורכבותו אינה תואמת את יכולותיו הפסיכולוגיות, הפיסיות והרגשיות. הרבה פעמים הוא חסר ידע, כלים ומיומנויות פסיכו-סוציאליות ומשפחתיות על מנת להתמודד עם המחלה. למרות זאת, הוא נדרש למצוא פתרונות מיידים לבעיות טיפול לעיתים מורכבות הצצות חדשות לבקרים.

המטפלים העיקריים נאלצים להתמודד עם קשיים כגון :

עומס תפקודי, קשיי התארגנות והסתגלות, תחושת חריגות, ירידה בדימוי העצמי וחוסר אפשרות "להתאבל". הקושי נובע לעיתים מסיבות אובייקטיביות, כגון חוסר זמן, היות ועבודת הטיפול משתרעת על פני כל שעות היממה, השינויים הפיזיים וההתנהגותיים בחולה וכדומה, או מסיבות סובייקטיביות, דוגמת התגובות הרגשיות לחולה ולדרך שבה המטפל תופס את מידת הפרעת הטיפול לחייו בהיבט המשפחתי, החברתי ועוד, התנאים בהם הוא אמור לקחת על עצמו את תפקיד המטפל וכדומה.
למעשה, תמיכה וטיפול באדם אהוב, ובו זמנית התמודדות עם התחושה המלווה של האובדן המתרחש לבוא, דורשים עבודה פיזית ופסיכולוגית מעמיקה מצדו של בן הזוג. מסיבה זו, בן הזוג, לעומת תומכים אחרים, הוא החשוף ביותר לשינויים בסגנון החיים ולרמה הנמוכה של רווחה. בן הזוג סובל ונושא ברמות גבוהות יותר של קשיים ונכויות, וחווה קשיי הסתגלות רבים יותר ושינויים משמעותיים יותר בסגנון חייו. בני הזוג מתמודדים עם מצבים של חוסר ודאות לאורך זמן ועם תחושה של שליטה מוגבלת, ולכן חשים לעיתים קרובות בודדים במאבקם. תופעות כמו דיכאון, חרדה, תסכול, כעס, חוסר סבלנות, אשמה, הגנת יתר, דחייה ומורל נמוך נובעות מהגבלת הזמן הפנוי והחופש האישי, ומתחושת הבדידות הכרוכה במילוי המשימה. תגובות אלו יוצרות עומס רגשי על המטפלים העיקריים ולרוב כמעט ואין להם ערוצי ביטוי והתפרקות. הדבר נובע מעייפות, דאגה, תחושת חוסר אונים והתייחסות מועטה לצרכיהם שלהם.
התמודדות ממושכת עם המחלה כרוכה בעומס נפשי מתמשך ועלולה להביא למצב של שחיקה נפשית, המוגדרת כתחושת תשישות רגשית, גופנית ורוחנית. הכישלון בהתמודדות, מביא, לעיתים, לתחושת מצוקה וחרדה ברמה שגורמת לירידה ברמת התפקוד.
ככל שהחולה שרוי במצב קשה, ומצבו מידרדר והולך, כן נדרשת מהמטפל נתינה הולכת וגדלה עד כדי נתינה כמעט טוטאלית. החולה הוא המוקד וסביבו מתנהלים החיים. מרבית זמנו, מחשבותיו וכוחותיו של המטפל מתרכזים בחולה ובמשימה הטיפולית. כל עיסוקיו היומיומיים נדחקים הצידה. המטפל מוותר על החופש לצאת ולבוא, ללכת לבילויים, לצאת לסידורים וכדומה. הוא מוותר על הפרטיות שלו לעיתים על הנאות הפנאי וכדומה.

מחלה, המביאה לירידה בתפקוד אצל אחד מבני הזוג, מביאה להפרת האיזון, דורשת שינוי בתפקידים הפונקציונאליים של חברי המשפחה ומחייבת את בני המשפחה להסתגל למצב החדש ולסטאטוס שונה. השינויים הללו כוללים הסתגלויות אמוציונאליות מחודשות, אחריות חדשה ונטילת תפקידים חדשים על ידי כל חברי המשפחה.

השפעת המחלה על החולה ומשפחתו משתנה לפי התפקיד שהיה לנפגע לפני המחלה.מחלה או נכות של בעל פירושו שאשתו המטפלת מקבלת אחריות רבה יותר לעבודות המקובלות כגבריות כמו עבודה בחצר, תיקונים בבית וניהול כספי. לעומת זאת, כאשר האישה היא החולה, הבעל המטפל ניצב בפני הצורך לקבל אחריות ליותר עבודות בית.
תקופת הזקנה בכלל, מאופיינת בהתבוננות פנימית הכוללת סקירת מהלך החיים. זוהי תקופה של חשבון נפש ושאלת זהות. תופעה זו יכולה להוביל לשביעות רצון ולסיפוק מהעבר או לחילופין להרגשת תסכול וחוסר מיצוי עצמי. מערכת היחסים הקודמת ששררה בין החולה לבין המטפל מהווה גורם חשוב בעיצוב פני עתידם המשותף. מטפלים אחדים עשויים לחוש כעס כתוצאה מחילוקי דעות ישנים הקשורים לשותפות או לנישואין. ישנם גברים או נשים שסבלו מיחס רע או הזנחה במשך שנים רבות ובמצב פגיע שכזה הם בוודאי יחושו כעס וטינה, ולא יהיו מוכנים להיות "עבדים" של אדם כזה.
התלות החזקה של המטופל בבן זוגו המטפל הקשורה לטיפול, יכולה ליצור פרדוקס בעייתי: תלות שמייצרת קרבה רגשית בין המטפל למטופל עלולה להפוך את האינטראקציה היומיומית לפחות מהנה, ורגשות של אשמה, כעס, ייסורי מצפון, ועצבות עלולים להטריד גם במערכת היחסים הקרובה ביותר ולכך עלולות להיות השלכות מטרידות.

ההתייחסות החוקית- מערכתית למטפלים עיקריים

למרות התפיסה המתגבשת כיום המכירה בקשיים של בני הזוג המטפלים העיקריים, תשומת הלב של החברה מכוונת בעיקר לאדם החולה או הנכה, ופחות לאלה הסובבים אותו והסובלים לא פחות. ראיה לכך היא שכיום אין חקיקה הנוגעת ישירות למטפל העיקרי. החקיקה כיום נוגעת אך ורק לרווחת החולה וגם היא מוגבלת. ללא עזרה, פורמאלית או לא פורמאלית, משפחות עלולות להתמוטט או לשרוד על ידי צמצום אפיקי המשפחה.
ניתן לומר כי המטפלים העיקריים משתמשים באופן עקיף בעזרה הניתנת לבני זוגם מתוקף החקיקה. כך לדוגמה, המטפלת שמגיעה לביתו של הקשיש החולה, מטעם הביטוח הלאומי באמצעות חוק ביטוח הסיעוד, או מטעם הביטוח הסיעודי של קופות החולים השונות, מלבד העזרה שהיא מעניקה לחולה ברחצה, הלבשה וכדומה היא גם עוזרת גם לבת זוגו בקניות, בישול ניקיון וכדומה. עזרה זו מקלה עליה ומפנה לה יותר זמן לעצמה. כמו כן, החוק אשר מאפשר לקבל במקרים מסוימים רישיון להחזקת עובד זר מקל במידה רבה על המטפל העיקרי.

בשנים האחרונות גוף הידע הקשור לטיפול הקבוצתי הולך ומתרחב ומוקמות יותר ויותר קבוצות לחולים ולבני משפחותיהם המתמודדים יחד עימם עם המחלה כמטפלים עיקריים. תופעה זו באה לידי ביטוי בהכרה הולכת וגוברת בכוח הקיים ביחסים בינאישיים וברווחה החברתית והאישית שהקבוצות הקטנות מספקות בתהליך ההבראה והשיקום.

עמל ומעבר- מיישמת את התיאוריה הלכה למעשה

כחלק מתפיסת עולמה הרואה בקשיש ובמשפחה יחידה שלמה, מכירה עמל ומעבר בחשיבות התמיכה במסגרת המשפחתית. בני המשפחות הינם מבחינת עמל ומעבר שותפים מלאים לתהליך הטיפול והליווי של הקשישים מתוך הבנה שללא התמיכה והשותפות שלהם לא ניתן יהיה להגיע למיצוי אופטימאלי של תפקידם כמי שמלווים ותומכים בקשיש בשלב האחרון של חייו.
במרכזים הגריאטריים ובבתי האבות הסיעודיים של עמל ומעבר מקבוצת עמל, הפרוסים ברחבי המדינה, מעניקים למטופלים הסיעודיים מגוון שירותים המאפשרים להם לקיים את חייהם בכבוד ובבטחה ולבני משפחותיהם שלוות נפש ותמיכה. מעבר לכך, הקבוצה מציעה שרותי תמיכה במסגרת הקהילה. מסגרת זו מספקת לבן הזוג תמיכה רגשית מעבר לעזרה הפיזית בביצוע המטלות היומיומיות. 10,000 עובדי החברה עוברים הכשרות מקצועיות באורח שוטף, על מנת שהשירות המקצועי שהם מספקים למטופלים ולבני משפחותיהם יתבסס על יחס אמפאתי, רגישות וכבוד. כמו כן, מוקמות בחברה קבוצות תמיכה לבן הזוג המטפלת העיקרי בהנחיית עובדים מקצועיים מהחברה או מחוצה לה.

רשת עמל ומעבר מספקת את כל השירותים הסיעודיים למטופלים סיעודיים בישראל.
הקבוצה מעסיקה מטפלים סיעודיים מקומיים, רופאים ומגוון מטפלים פרא - רפואיים וכן מנהלת מרכזים גריאטריים ורשת של בתי אבות סיעודיים. עמל ומעבר משתפת פעולה עם חברת מייג′ור 22 המתמחה באיתור, הכשרה והסדרת העסקה של עובדים זרים בסיעוד.

למידע ופרטים 1-700-700-390

לוגו אתר בטעינה
כל הזכויות שמורות לעמל ומעבר | מפת האתר